<h1>אהל מועד שער קריאת שמע דרך ב'</h1>
<h2>דף כח.</h2>
כתוב בס' בעל השלמה שלשה דינין יש בכונה, האחד כונה לצאת ורבים פסקו בזה שמצות א"צ כונה בדיעבד. הב' כונת הלב וזהו שיתכוין בכל תי' ותי' לשם י"ה וכונה זו בפסו' א' של ק"ש וברכה א' של תפי' [הג' כוונת קריאה ובעינן בכל הפרשיות שאם קורא להגיה לא יצא] ע"כ. העושה מצוה ואינו רוצה לצאת ממנה באותה שעה לא יצא וכן פסקו רבותי' הצרפתים ז"ל ומודה לזה הרשב"א ז"ל ובזה הורה למעשה ואמר בתשו', שאפי' יחיד שענה אמן כשש"צ מבר' על ספי' העומר אם היה דעת היחיד שלא לצאת צריך לחזור ולברך, והרא"ה או' שאפי' צווח שאינו רוצה לצאת ידי אותה המצוה יצא וחזק ס' זו בפי' פסח א' מההיא דאמרי' גבי כפאוהו פרסיים ואכל מצה יצא ולע"ד ההיא שאיפשר לדחותה ולומר דשאני התם דרחמנא אמר אכול מצה והא אכל ועוד אבאר בדין כונת בנתי' ה' מדרך ה' על שער הפסח וגם גבי דיני שופר הארכתי יותר.
